יום רביעי, 10 באוקטובר 2018

כחול הירח - קפיצה קטנה להולנד, ואולי גם לשוויץ

שלום לכולם ומה שלומכם?

כשהקיץ כבר מתקרב לתחילת סופו, אבל החופש הגדול עדיין איתנו, זה בדיוק הזמן לחלום קצר על חו"ל ובטח כמה מכם כבר הנמצאים בחופשה או כמעט כמעט בתוכה או אפילו בדרך לשדה התעופה.
אם נסעתם פעם להולנד, ביקרתם בוודאי בעיר דלפט, שבמהלך המאה ה-17 היתה  מרכז שבו ייצרו 
כלי חרס שהיו אופניינים להולנד ולעיר דלפט עצמה.  הספר כחול הירח שכתבה סימונה ואן דר לוכט, 
מספר בדיוק על התקופה הזו שבה התחילו לצייר ולייצר את החרסינה והשימוש בצבעי הכחולים והלבנים שהיו אופניינים כל כך לכלי החרס ההולנדיים ועל האנשים שייצרו אותה.  או בעיקר על אישה
אחת, אלמנה צעירה בשם קתרין ברנצוכטר, שעוברת לגור באמסטרדם, כי מה לעשות גם ב-1654, 
היה צריך לעבוד כדי לחיות.  היא מתחילה לעבוד כמנהלת משק בית בביתו של סוחר עמיד.
בביתו היא פוגשת בצייר המופרסם רמברנט, ולומת ציור אצל אחד מתלמידיו לפני שהיא עוברת לגור 
ולעבוד בדלפט.  יש בספר אהבה גדולה וכמיהה ביחד עם סוד גדול צריך לשמור עליו בגדר סוד, גם בשעה שמגפת הדבר פוגעת הולנד אהבה גדולה וחדשה מסיימת את הספר בנימה אופטימית.

כלי חרסינה הולנדיים מדלפט

שוב פעם שלום לכולם, הפעם אני חוזרת אליכם כמעט חודשיים אחרי שספרתי כאן, על הספר כחול 
הירח. אנחנו עדיין נשארים באירופה ומהולנד של המאה ה-17, ויוצאים בהפלגה די ארוכה על כנפי 
הדמיון לשוויץ של ימינו אולי.  המקום שאנחנו נבקר בו, הוא כפר קטן מאד לרגלות האלפים. 
זהו כפרון או עיירה דמיונית שנמצאת בנקודה שבה נפגשים גבולותיהן של איטליה, גרמניה וצרפת.   
העיירה שבה מתרחש הסיפור, נקראת קוקטין.  

בעצם מדובר בספר בלשים מודרני, אבל הכפר שבו מתרחש הסיפור אינו מתאים לתקופתנו בכלל, משום שיש בו טלפון ומכוניות.  אבל בעיירה יש רק מכונית אחת והיא נמצאת אצל ראש העיר שמשמש
גם ככומר קטולי וגם ככומר פרוטסטנטי, שנאבק בזהותו הדתית ורק הוא או אהובתו תרזה היפה,
שהיא גם אהובתו של מפקד המשטרה (ימים שונים בשבוע), יכולים לנהוג ולהשתמש ברכב מכל העיירה.  למה הכוונה בספר בלשים?  לאורך כל הספר יש תעלומה:  מה קרה לשני התיירים 
האמריקנים השמנים שהיגעו לכפר וביקרו בו?

דמותו של הכומר הפרוטסטנטי / הקטולי שמתפקד גם כראש העיר, היא לא הדמות השונה היחידה

בספר. הסיפור מפגיש אותנו גם עם תרזה היפה שהיא גם אהובתם במקביל של ראש העיר ושל מפקד 
המשטרה היהודי (היחידי בעיירה, שלא זוכר הרבה מעברו).  בני משפחת באזר השקרנים, חוץ מבנם 
הקטן,  עגלון העיירה גקוכטס שמתפקד, כמעין נהג מונית לשיכורי העיירה ולתיירים שנרדמו לאחר ששתו את היין  המקומי.  בספר כמובן יש עוד דמויות אחרות כמו חבורת הכלבים המשוטטים שעליהם תוכלו לקרוא בעצמכם ולהם מקום חשוב בעלילה.

את הספר כתב סופר ישראלי בשם גבריאל רוזנבאום, שכתב את הספר במששך תקופה ארוכה לאחר שפרסם סיפורים קצרים ושימש גם כמרצה לספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים.   הספר מצחיק בטרוף ואני ממליצה עליו בחום, יש כאן סיפור מקסים על בלש משטרה שבמקרה הזה....

הכריכה הקדמית של הספר:  איור צבעוני (קריקטורה)
של חלק מן הדמויות שמופיעות בספר



אין תגובות:

פרסום תגובה